בפרק הקודם עסקנו בסיפורה של אופק, עורכת דין מצליחה וחריפה שהתחתנה עם גבר שנע בין זהות של גבר אידיאלי, אוהד ודואג, לבין גבר אכזרי וחסר התחשבות. בפרק הזה, תתארח איריס ישראלי, פסיכולוגית קלינית ומומחית לתחום פגיעות מיניות. נדון ונתעכב על נורות האזהרה שניצבו בפני אופק וסביבתה ונבין מתי יחסי מין בין בני זוג חוצים את הקו האדום והופכים לאונס.
כשהארכיאולוג ג'ון זליגמן השתלשל בחבל לתוך מערה עתיקה שנחשפה במקרה לצד הכבישהמחבר בין ירושלים ויריחו, הוא היה האדם הראשון מזה 2000 שנה שרגלו דרכה בשרידיושל מפעל אדיר-מימדים לייצור כלי אבן. לכאורה, גילוי של מפעל עתיק לא צריך לרגש אותנוכמו גילוי של מקדש, למשל. אבל בפועל, בתי בד לייצור שמן, גתות לייצור יין ומפעלים לייצורכלי אבן […]
לכל תקופת בית שני ולאחריה, התנהלו החיים במדבר במקביל לתהפוכות הפוליטיות שלירושלים והגליל – אבל גם בנפרד מהם. במשך מאות ואלפי שנים שלטו בנגב ציוויליזציותמדבריות ששמרו על אמונות ומנהגים ייחודיים והקימו תעשייה וכלכלה עוצמתיות למדי. אחדהשבטים הללו, והדומיננטי שבהם היה שבט הנבטים, שחייהם התבססו בתחילה על מסחר– בעיקר בדרך הבשמים המפורסמת – ובהמשך עברו לחיים […]
בניגוד לדיעה הרווחת, המרד הגדול לא הביא את קיצו של היישוב היהודי בארץ ישראל: גםאחרי דיכוי המרד נותר במשך עשרות רבות של שנים בארץ יישוב יהודי גדול, פעיל ואפילומשגשג. לצידה של המהפכה היהודית שחולל רבן יוחנן בן זכאי צמחה דת חדשה שהתפצלהמתוכה: הנצרות. מתוך הקדרה המבעבעת הזו של רגשות דתיים ולאומיים צמח לעם היהודימנהיג חדש, […]
בתי הכנסת הראשונים התקיימו בשוליים של החיים הדתיים והרוחניים היהודיים: במרכזהבמה ניצב עדיין בית המקדש בירושלים. אלא שהמרד הגדול במאה הראשונה לספירהשינה את הסטטוס קוו הזה: לפתע פתאום מצאה את עצמה הדת היהודית ללא מוקד פולחןמרכזי – מצב שדרש פתרון מיידי. סיפורו של בית הכנסת המפואר בגן הלאומי ציפורי מספקלנו הצצה לתהליך ההיסטורי המרתק שבמסגרתו […]
הסנהדרין הייתה בית הדין הגדול של של ימי המשנה המורכבת מתלמידי חכמים. אנשיהסנהדרין, שהיו גם תנאים וכך הם מופיעים עד היום במסורת היהודית עסקו גם בפירושהתורה והעברתה מדור לדור. שמו של המוסד העתיק והמפואר הזה כרוך, בדרך כלל,בשמה של עיר עתיקה אחרת – יבנה, שנמצאת במישור החוף הדרומי. מדוע, אם כן, הקימהרשות העתיקות את 'שביל […]
תהליך השינוי וההתפתחות של היהדות לא הסתיים עם התגבשותה של הדת המונותאיסטיתאי שם לפני למעלה מ-3000 שנה. בפרק זה נספר את סיפורה של המהפכה האדירהשהתחוללה בסופה של תקופת בית שני בעקבות חורבן בית המקדש. מאורע שבעקבותיועברה היהדות תמורות והתפתחויות מרתקות לצד שמירה על צביונה. מאחורי התהליך הזהעומדים הרבה מאוד אנשי מפתח מההיסטוריה היהודית – ובראשם […]
למרות שכבר לפני ארבעת אלפים וחמש מאות שנה נחשבה ירושלים לעיר חשובה ורבת השפעה במרחב – היא הייתה קטנה יחסית וכנראה שגם לא מרשימה במיוחד. אבל אלף וארבע מאות שנה מאוחר יותר, בשלהי בית שני שני, ירושלים כבר שונה לגמרי: ההיסטוריון הרומאי פליניוס הזקן – אחד מחשובי הסופרים וחוקרי הטבע של תקופתו – מתאר אותה […]
אחד המאפיינים שהשפיעו במידה הרבה ביותר על ירושלים של שלהי בית שני – ואולי אפילוקודם לכן – הייתה העליה לרגל לבית המקדש. מאות אלפי היהודים שנהרו לעיר בשלושתהרגלים הציבו בפני פרנסי העיר אתגרים משמעותיים של מזון, שתיה, לינה וטהרה, ולאופןשבו התמודדו אנשי ירושלים עם האתגרים האלה היו השלכות לוגיסטיות וכלכליות אדירותשהשפיעו על הפעילות הכלכלית של […]
בדצמבר 1969 נחשף אחד הממצאים הארכיאולוגים המרתקים ביותר בירושלים: "הבית השרוף", שהיה שייך למשפחת קתרוס – משפחה יהודית רבת-אמצעים בשלהי ימי בית שני. חלק מהעצמים שנתגלו בבית מרמזים על סופם העגום של דרי הבית: כידון ברזל מאולתר, ושרידי זרוע תחתונה של אישה צעירה. הבית השרוף וסיפורה של המשפחה הייחודית שהתגוררה בו מקפל בתוכו את כל […]
אישיותו של המלך הורדוס היתה מטבע בעל שני צדדים: מנהיג חרוץ, יעיל ושאפתן שהרים את קרנה של יהודה בכל רחבי העולם העתיק – אבל גם רודן אכזר שלא היסס לדכא כל איום על שלטונו ומעמדו – אמיתי או מדומיין – באלימות ובהחלטיות, אפילו כשהיה מדובר בבני משפחתו. שני הצדדים באישיותו של המלך הורדוס מתבטאים היטב […]
ההרודיון, ארמון-מבצר מפואר שהקים הורדוס במדבר יהודה, עומד במרכזה של חברות יוצאת דופן בין שני אנשים שלא נפגשו מעולם: "המלך הבנאי", ואהוד נצר – אדריכל בן המאה ה-20 שהפך לאחד מגדולי הארכיאולוגים בישראל, והקדיש שלושים שנים מחייו לפתרונה של אחת החידות המסקרנות ביותר אודות הורדוס: מקום קבורתו של המלך הגדול.
המלך הורדוס היה שנוא על רבים מבין יהודי ארץ ישראל וכונה בזלזול – מאחורי גבו, כמובן – 'עבד אדומי.' אך מאידך, הורדוס גם אחראי למה שהיא אולי אחת מתקופות הפריחה הכלכלית המשמעותיות ביותר בתולדות ארץ ישראל: אפילו חז"ל אמרו על בית המקדש המפואר שהקים ש'מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין יפה מימיו." בפרק זה, […]
אלימות מכל סוג שהיא בבית ובין ההורים משפיעה באופן משמעותי על התפתחותם הפיזית והרגשית של ילדים החשופים לאלימות, גם אם אינה מופנית ישירות כלפיהם. בפרק זה נעלה את הקשיים והאתגרים המורכבים העומדים בפני ילדים אלו ונדון לעומק בהשפעות מרחיקות הלכת על חייהם בגילאים השונים. אורחת: ד״ר שירלי בן שלמה, ראש המגמה הטיפולית בביה״ס לעבודה סוציאלית […]
אירנה-מעיין נולדה בבית עם הרבה מתח וחוקים נוקשים, ולמדה מהר מאוד שלכל טעות יש מחיר. היא לא ידעה שמותר לה לחלום, שמגיע לה להרגיש בטוחה ומוגנת ולרגעים גם לא הבינה מה הטעם לחיות. בפרק זה היא מספרת בקולה על האלימות הרגשית שחוותה ועל תחושת חוסר האונים כילדה חשופה לאלימות. מתי הבינה לראשונה שהיא חיה בבית […]
"הוא מעולם לא הרים עליי יד, כלומר חוץ מבמיטה, אבל במיטה זה אחרת". כשאופק, מתמחה במשרד עורכי דין, הציעה לניר נישואים, היא לא ידעה עד כמה החיים שבחרה לעצמה עומדים להשתבש. היא גילתה שאהבת חייה, זה שאמור להגן ולהיות שם בשבילה, רוצה לשלוט בה בכל היבט בחייה ושמבחינתו, כל האמצעים כשרים. היא האמינה שתפקידה הוא […]
בפרק הקודם סיפרנו את סיפורה של מיקה, שחוותה אלימות רגשית מתמשכת. היא הסתירה את מערכת היחסים ההרסנית שחוותה בביתה אך מישהי אחת, זיהתה את המצוקה וגרמה לה לעזוב שלושה ימים לפני החתונה. בפרק הזה נארח בשנית את אורלי רביח, עו"ס ומנהלת מרכז למניעה ולאלימות במשפחה במשרד הרווחה ופסיכותרפיסטית. נדון על הדפוסים החוזרים על עצמם במעגל […]
כולם העידו על מיקה שהיא כזו שקוראת אנשים. אשת עסקים מצליחה שמסוגלת להתמודד עם כל אתגר. לכן, אף אחד לא האמין שדווקא היא תמצא עצמה שבויה בתוך מעגל האלימות, עוברת הקטנות והשפלות על בסיס יומי. היא ידעה להסתיר את רגשותיה, אבל מישהי אחת זיהתה את מצוקתה והפצירה בה לעזוב שלושה ימים לפני חתונתם. מי הצילה […]
בפרק הקודם סיפרנו את סיפורה של דפנה בר ציון, שחוותה אלימות פיזית ורגשית מתמשכת. הפעם, נארח את אורלי רביח, מנהלת מרכז למניעה וטיפול באלימות במשפחה של מרכז הרווחה, עו"ס ופסיכותרפיסטית. נדון בשאלות איך מבחינים בין התאהבות סוערת לבין אהבה אובססיביות ומסוכנת? האם יש פרופיל מסוים לתוקפים או לקורבנות? וכיצד ניתן לנהוג כאשר אנחנו מבחינים במערכת […]
כשדפנה, אשת עסקים, זמרת רוק ויוצרת מוכשרת, פגשה את אילן, גאון אוריינטלי וחבר בלהקת "הברירה הטבעית", ליבה החסיר פעימה. הם חיו בלב הסצנה התל אביבית ולא הפסיקו לספר כמה טוב להם יחד. כל כך טוב, שככל שהתקרבו האחד לשנייה, התרחקו משאר העולם והפכו בלתי ניתנים להפרדה. לאחר זמן קצר הם התחתנו. אלא שאז, מתגלה הפרצוף […]
בפרק זה ינותח סיפורה של נועה מנקודת מבט מקצועית תוך התעכבות על פרטי המקרה. בפרק תתארח תמר שוורץ, עובדת סוציאלית ומנכ"לית עמותת רוח נשית, שתספר על האתגרים בזיהוי נורות האזהרה בתחום האלימות הרגשית והכלכלית ועל הדרכים לסייע במקרה שאתם או סביבתכם חווים אלימות כזו.
כשנועה נישאה למי שעד לא מזמן הגדירה כאהבת חייה, היא לא דמיינה כי בחירה זו תתברר כטעות עלייה תשלם מחיר כבד. "אין מחיר לחופש" היא מספרת לאחר שעברה עשר שנים של התעללות רגשית וכלכלית בדרכים אכזריות. כיצד ייתכן ששחקנית מוכשרת, בעלת בטחון עצמי ותמיכה משפחתית, נסחפת למערכת יחסים שכזו, וכיצד יכלה הסביבה הקרובה לזהות את […]
באוקטובר 2020 התרחש אירוע היסטורי. בפעם הראשונה אחרי שלושים שנה ישבו נציגים של ממשלות ישראל ולבנון, וניהלו משא ומתן ישיר על סוגיה שנמצאת במחלוקת בין שתי המדינות- הגבול הימי בין ישראל ולבנון. מה המשמעות של גבולות ימיים וכיצד מותחים אותם?אורח בפרק: ד"ר (עו"ד) בני שפיינר, עמית מחקר במכון לאסטרטגיה ימית שבאוניברסיטת חיפה.
המצאת המכולה הובילה תהליך גלובליזציה ששינה את עולם הספנות. אך כמו בכל מהפכה, יש מי שמשלם את המחיר. החל משינויים במבנה הפיזי של נמלי ישראל ועד קשיים בגיוס עובדים- מי הפסיד, מדוע הקשיים עדיין נושפים בעורפה של הספנות הישראלית והאם קיים פוטנציאל לשיקום הספנות הישראלית?
נכון לשנת 2018 בצי הסוחר הישראלי כולו היו רק שבע אוניות שהניפו את דגל ישראל. אם גם אתכם הנתון הפתיע, תשמחו לגלות שהיו לנו תקופות טובות בהרבה. איך קרה, אם כן, שמדינת ישראל ניצבת מול שוקת שבורה בכמעט כל מה שקשור לנמלים וספנות מקומית, ומהם האתגרים איתם נאלץ להתמודד עולם הספנות לאורך הדרך?
התפתחות הטכנולגיה יצרה איום חדש בשדה הגיאופוליטי- תקיפות סייבר. איתי סלע, חוקר סייבר, מסביר מי הם השחקנים על המגרש החדש הזה ומהם האינטרסים שלהם, מהו היקף האיום על תשתיות הנמלים של ישראל – וכיצד מנסה ישראל להתכונן כנגדו.
חברת SIPG הסינית זכתה במכרז של ממשלת ישראל לנמל המפרץ החדש בחיפה. ובכן, זה לא סוד שסין היא מעצמה הולכת וגדלה. אהוד גונן, חוקר במרכז חיפה למדיניות ואסטרטגיה ימית מסביר על החשיבות הגיאופוליטית של הזכייה במרכז ועל האיום הביטחוני המרחף סביב העסקה.
מנפט, דרך גז טבעי ועד אנרגיות מתחדשות. במרחב הימי ישנם משאבים חיוניים המהווים בסיס ליצירת אנרגיה על פני כדור הארץ. ד"ר עילי רטיג, חוקר בתחום הביטחון האנרגטי וגיאופוליטיקה, מסביר לנו מה האינטרסים מאחורי סחר במשאבים אנרגטיים מן הים, וכיצד ניתן להבטיח אספקת דלק וחשמל במחיר סביר?
לרובנו הים הוא עוד מרחב בו אנחנו מבלים עם הקרובים וטובלים בימי קיץ חמים. אך מעבר לכך, ישנה חשיבות עצומה למרחב זה על עתיד מדינת ישראל. איים מלאכותיים, מסחר ואוצרות טבע- אילו סודות מרחפים סביב המרחב הימי המקיף את ישראל ?פרופ' שאול חורב, ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ופרופ' אורי שטנר מהחוג למדעים ימיים […]
