כשהארכיאולוג ג'ון זליגמן השתלשל בחבל לתוך מערה עתיקה שנחשפה במקרה לצד הכבישהמחבר בין ירושלים ויריחו, הוא היה האדם הראשון מזה 2000 שנה שרגלו דרכה בשרידיושל מפעל אדיר-מימדים לייצור כלי אבן. לכאורה, גילוי של מפעל עתיק לא צריך לרגש אותנוכמו גילוי של מקדש, למשל. אבל בפועל, בתי בד לייצור שמן, גתות לייצור יין ומפעלים לייצורכלי אבן […]

לכל תקופת בית שני ולאחריה, התנהלו החיים במדבר במקביל לתהפוכות הפוליטיות שלירושלים והגליל – אבל גם בנפרד מהם. במשך מאות ואלפי שנים שלטו בנגב ציוויליזציותמדבריות ששמרו על אמונות ומנהגים ייחודיים והקימו תעשייה וכלכלה עוצמתיות למדי. אחדהשבטים הללו, והדומיננטי שבהם היה שבט הנבטים, שחייהם התבססו בתחילה על מסחר– בעיקר בדרך הבשמים המפורסמת – ובהמשך עברו לחיים […]

בניגוד לדיעה הרווחת, המרד הגדול לא הביא את קיצו של היישוב היהודי בארץ ישראל: גםאחרי דיכוי המרד נותר במשך עשרות רבות של שנים בארץ יישוב יהודי גדול, פעיל ואפילומשגשג. לצידה של המהפכה היהודית שחולל רבן יוחנן בן זכאי צמחה דת חדשה שהתפצלהמתוכה: הנצרות. מתוך הקדרה המבעבעת הזו של רגשות דתיים ולאומיים צמח לעם היהודימנהיג חדש, […]

בתי הכנסת הראשונים התקיימו בשוליים של החיים הדתיים והרוחניים היהודיים: במרכזהבמה ניצב עדיין בית המקדש בירושלים. אלא שהמרד הגדול במאה הראשונה לספירהשינה את הסטטוס קוו הזה: לפתע פתאום מצאה את עצמה הדת היהודית ללא מוקד פולחןמרכזי – מצב שדרש פתרון מיידי. סיפורו של בית הכנסת המפואר בגן הלאומי ציפורי מספקלנו הצצה לתהליך ההיסטורי המרתק שבמסגרתו […]

תהליך השינוי וההתפתחות של היהדות לא הסתיים עם התגבשותה של הדת המונותאיסטיתאי שם לפני למעלה מ-3000 שנה. בפרק זה נספר את סיפורה של המהפכה האדירהשהתחוללה בסופה של תקופת בית שני בעקבות חורבן בית המקדש. מאורע שבעקבותיועברה היהדות תמורות והתפתחויות מרתקות לצד שמירה על צביונה. מאחורי התהליך הזהעומדים הרבה מאוד אנשי מפתח מההיסטוריה היהודית – ובראשם […]

למרות שכבר לפני ארבעת אלפים וחמש מאות שנה נחשבה ירושלים לעיר חשובה ורבת השפעה במרחב – היא הייתה קטנה יחסית וכנראה שגם לא מרשימה במיוחד. אבל אלף וארבע מאות שנה מאוחר יותר, בשלהי בית שני שני, ירושלים כבר שונה לגמרי: ההיסטוריון הרומאי פליניוס הזקן – אחד מחשובי הסופרים וחוקרי הטבע של תקופתו – מתאר אותה […]

אחד המאפיינים שהשפיעו במידה הרבה ביותר על ירושלים של שלהי בית שני – ואולי אפילוקודם לכן – הייתה העליה לרגל לבית המקדש. מאות אלפי היהודים שנהרו לעיר בשלושתהרגלים הציבו בפני פרנסי העיר אתגרים משמעותיים של מזון, שתיה, לינה וטהרה, ולאופןשבו התמודדו אנשי ירושלים עם האתגרים האלה היו השלכות לוגיסטיות וכלכליות אדירותשהשפיעו על הפעילות הכלכלית של […]

בדצמבר 1969 נחשף אחד הממצאים הארכיאולוגים המרתקים ביותר בירושלים: "הבית השרוף", שהיה שייך למשפחת קתרוס – משפחה יהודית רבת-אמצעים בשלהי ימי בית שני. חלק מהעצמים שנתגלו בבית מרמזים על סופם העגום של דרי הבית: כידון ברזל מאולתר, ושרידי זרוע תחתונה של אישה צעירה. הבית השרוף וסיפורה של המשפחה הייחודית שהתגוררה בו  מקפל בתוכו את כל […]

אישיותו של המלך הורדוס היתה מטבע בעל שני צדדים: מנהיג חרוץ, יעיל ושאפתן שהרים את קרנה של יהודה בכל רחבי העולם העתיק – אבל גם רודן אכזר שלא היסס לדכא כל איום על שלטונו ומעמדו – אמיתי או מדומיין – באלימות ובהחלטיות, אפילו כשהיה מדובר בבני משפחתו. שני הצדדים באישיותו של המלך הורדוס מתבטאים היטב […]

ההרודיון, ארמון-מבצר מפואר שהקים הורדוס במדבר יהודה, עומד במרכזה של חברות יוצאת דופן בין שני אנשים שלא נפגשו מעולם: "המלך הבנאי", ואהוד נצר – אדריכל בן המאה ה-20 שהפך לאחד מגדולי הארכיאולוגים בישראל, והקדיש שלושים שנים מחייו לפתרונה של אחת החידות המסקרנות ביותר אודות הורדוס: מקום קבורתו של המלך הגדול.

המלך הורדוס היה שנוא על רבים מבין יהודי ארץ ישראל וכונה בזלזול – מאחורי גבו, כמובן – 'עבד אדומי.' אך מאידך, הורדוס גם אחראי למה שהיא אולי אחת מתקופות הפריחה הכלכלית המשמעותיות ביותר בתולדות ארץ ישראל: אפילו חז"ל אמרו על בית המקדש המפואר שהקים ש'מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין יפה מימיו." בפרק זה, […]