ב"עושים תנ"ך" דיברנו על לא מעט נשים חזקות ומשפיעות – מרחב ואיזבל, דרך תמר ועד יעל ודבורה. והנה, הפעם נעסוק בסיפור נוסף שאוהבים להתייחס אליו כסיפור של העצמה נשית במקרא: סיפורן של בנות צלפחד. האמנם מדובר בסיפור המעיד על המקרא כפמיניסטי ומתקדם לתקופתו?דרך אחת להסתכל על הסיפור היא כסיפורן של חמש נשים חזקות (ויתומות מאב) […]

אנחנו לא בימים רגילים. באופן אירוני, המלחמה הנוכחית מחזירה אותנו בדיוק לאותו המקום שבו הכל התחיל – פרס.סיפור פורים ומגילת אסתר התרחש באותה אימפריה רחוקה שהיום, בגלגולה המודרני כאיראן, שוב נמצאת במרכז חיינו. אז דווקא עכשיו, בתוך המתח הזה, בחרנו להביא לכם בשידור חוזר פרק שצולל לעומק המיתוס הפרסי-יהודי הזה, ותמיד טוב להיזכר בו כדי לקבל […]

המשיח. אותה דמות עלומה שתגיע (או לא?) על חמור לבן בקץ הימים. מי לא מכיר? הדמות הזאת, מתעצבת בתקופת הציפיה לאחרית הימים של בית שני מתוך מפגש בין דתות תפיסות ותרבויות.אז איך דוקא הסרט האלמותי "בראיין כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון מציג בצורה מאוד יפה את הלכי הרוח של תקופת בית שני? מדוע רוב […]

כבכול יום שני שני – פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: מאחורי הקלעים של הארכאולוגיה. ב"עושים תנ"ך" אנחנו מדברים רוב הזמן אודות גוף מחקר מוכן שפורסם כבר אם בצורת מאמר/ים, ספר או עבודת דוקטורט. אנחנו מדברים עם האנשים שמאחורי המחקר אבל לא יצא לנו לדבר על אותם חוקרים וחוקרות. אז הפעם – על האנשים שמאחורי הקלעים: ובמקרה […]

פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם פרק קולינרי שכולו סביב המזון העיקרי של העולם הקדום – הלחם. אוי מי מאיתנו לא אוהב לחמניה חמה? לחם מחמצת פריך שיצא הרגע מהתנור? קוראסון צרפתי ריחני? אז… מסתבר שגם בעולם העתיק אהבו ואכלו לחמים, לא פחות מאיתנו בעולם המודרני.האם הלחם של אנשי המקרא דומה ללחם שלנו כיום? אילו סוגי דגן […]

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןדיברנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות המבול "שלנו". הזכרנו גם שלתרבויות נוספות היו מיתוסים וסיפורים מאוד דומים, לעיתים אפילו כמעט זהים.הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז ברוכים הבאים אותנפישיתים ואתרחסיס… מה רצו […]

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטייםפעמים רבות הזכרנו ב"עושים תנ"ך" את מיתוס הבריאה הבבלי, אבל תמיד היה זה מנקודת המבט שלהמקרא וביחס אליו. הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, פעם אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז שלום וביי לעולם המוכר לנו – וברוכים הבאים ימי הכאוס […]

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטייםרוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאןפרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם – על יציאת מצרים, אבל עם טוויסט. יציאת מצרים מהצד המצריאיך סיפור הסנה מהמקרא מתקשר לתרבות המצרית? מה התפיסה המצרית העמוקה לגבי מגיה ואיך התנ"ך מציג ומתמודד איתה? מהי הספרות הפסימית המצרית […]

הפעם אנחנו ממשיכים בסדרה שלנו אודות מצרים העתיקה אבל בפרק זה נדון לא רק במצרים ההיסטורית אלא במצרים כפי שהיא משתקפת בתנ"ך וגם… בתנ"ך המשקף את המציאות המצרית. מיהם השמים המערביים ומה הקשר שלהם לסיפור שלנו? מי היו החיקסוס? האם הם קשורים ליציאת מצרים המקראית (ספויילר? די קשה לקשר אותם ישירות לסיפור יציאת מצרים…ובכל זאת..) איך […]

פרק חדש בעושים תנ"ך – והפעם אודות שני ספרים שלכאורה יש בניהם (סוג של…) עימות: מלכים ודברי הימים.אז למה בכלל יש לנו שני ספרים שמספרים לכאורה את אותו הסיפור, אודות אותם המאורעות? בפרק זה עם פרופ' חגי משגב נצלול לעימות בין ספר מלכים לספר דברי הימים – שני ספרים שמתארים את אותה תקופה, אבל בצורה […]

פרק חדש בעושים תנ"ך  והפעם – בראשית ל"ח יהודה ותמר: סיפור בו מככבת דוקא גיבורה ראשית, שעוסק ביבום, זנות, אוננות (?) ונישואי אב לאלמנת בנולמה סיפור יהודה ותמר "תקוע" וקוטע את רצף סיפורי יוסף? מהי המשמעות של חוק היבום בעולם העתיק ובתנ"ך בפרט? מה תפקידן של הזונות והקדושות במקרא? ובמזרח הקדום? למה יהודה מתחתן עם […]

לפניכם פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו בעיר דוד ביולי 2025 בירושלים. בעירו של דוד המלך האהוב התכנסנו לקרוא ביחד כמה מזמורי תהילים, מזמורים שלפי המסורת כמובן חוברו על ידי דוד. או שמא? ננסה להבין: על ידי מי חוברו מזמורי תהילים? מאיזו סיבה הם נכתבו? מה הסוגים השונים של מזמורי תהילים? איך בנויים המזמורים? […]

מקובל עלינו ששלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות נחגגים לזכר יציאת מצרים. פסח הוא חג היציאה ממצרים, שבועות – חג מתן תורה שהתרחשה במהלך המסע ממצרים לכנען, אבל…מה בדיוק נחגג בסוכות? למה דווקא הישיבה של בני ישראל בסוכות זוכה לחג משלה? מדוע נחגג החג דווקא בזמן הזה בשנה? הרי אם ישבנו בסוכות ביציאת מצרים – למה […]

מה הקשר בין ראש השנה שאנחנו חוגגים היום ובין זה המתואר במקרא? האם תמיד קראו לחג הזה ״ראש השנה״? ומה כבר קרה ב-א׳ בתשרי שדווקא תאריך זה נבחר להיות "ראש השנה"? האם זה היום בו נברא העולם כפי שטוענת המסורת, או אולי דווקא משהו אחר? אם בפסח חוגגים את היציאה ממצרים ובסוכות את ישיבת בני […]

פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו ביולי 2025 בעיר דוד בירושלים.יחד עם המאזינים והמאזינות שהגיעו לאירוע ערכנו סיור עם פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א ומנהל שותף של החפירה בחניון גבעתי בעיר דוד. הסיור נערך כאמור בשטח G המיתולוגי, המוכר יותר כמבנה האבן המדורג. מהי החשיבות הגדולה של החלקה בליבת הויכוח על ההיסטוריה של ירושלים? […]

חרי שדיברנו על כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה – הגיע הזמן להתמקד בממלכה הצפונית: ישראל.בפרק זה בו מתארח פרופ' עודד ליפשיץ, נמשיך לעסוק בשאלה – מה לא ידע המחבר המקראי בתקופת המלך יאשיה, מה השמיט ומה השאיר בפנים? ננסה להבין מה המקורות שעמדו בפני מחברי הטקסטים כשכתבו על ממלכת יהודה? מה ידע […]

נארח את פרופסור עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב לשיחה בעקבות ספרו האחרון, ״הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה״. ננסה להבין: נשאר בכלל משהו שעוד לא סופר על ממלכת יהודה? ואיך אפשר להבין מה לא סופר, כשכל מה שיש לנו הוא מה שכבר כן סופר? (קחו שניה…) מי היה המספר (או המספרים) המקראי שסיפר לנו על […]

פרק רביעי במיני סדרה שלנו אשר מוקדשת כולה למצרים העתיקה. והפעם, טיול נוסף לשכנתנו הכבירה מדרום! נתמקד בתרבות ובחיי היום-יום של המצרים הקדמונים. מה הם לבשו? ומה אסור היה להם ללבוש? איך הם נראו? האם השיער שאנחנו רואים בציורי הקירות הוא שלהם, או למעשה… פאות? (מה?!) מדוע הם צבעו את העיניים? האם החברה המצרית היתה […]

ממשיכים במסע שלנו אל הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו – מצרים העתיקה.והפעם, נצלול לעומקי הדת המצרית העתיקה. כמה באמת "עתיקה" הדת המצרית העתיקה? מהם שורשיה ומתי היא החלה להתקבל על ידי המצרים הקדמונים? מהם "כתבי הפירמידות" ואילו סודות טמונים בהם אודות האלים הקדמונים? מי היו האלים המרכזיים בדת המצרית? לכמה אלי שמש סגדו המצרים? כיצד […]

בעבר דיברנו עם ד"ר בעז סתוי על סיפור מסע סנחריב, סיפור מרתק שיש לו זוויות שונות ואנחנו התרכזנו בזווית האשורית. איך הסיפור נראה בעיקר דרך עיניהם של העורכים האשוריים. הפעם נעלה את הגירסה הישראלית על ראש שמחתנו ונראה מה התנ"ך כותב על מסע זה. במבט ראשון – סיפור מצור סטנדרטי. במבט מעמיק – סיפור משונה […]

בפרק זה נמשיך במסע הבלשי שלנו סביב תרגום השבעים, אבל הפעם "נרד לשטח" – דהיינו לטקסט עצמו. דוגמאות, אני אוהב כידוע דוגמאות. ממליץ להאזין לפרק עם תנ"ך.אילו הבדלים ניתן למצוא בין נוסח המסורה לתרגום השבעים? השמטות? תוספות? מה הן מעידות? אילו שינויים בשמות של מקומות ואנשים משתקפים בתרגום השבעים ומה ניתן ללמוד מהם? מדוע הוגים […]

קישור לאירוע המאזינים של עושים תנ"ך בעיר דוד: https://cityofdavid.org.il/product/live_bible/ במאה ה-21 כשאנו קוראים ספרים שלא נכתבו במקור בעברית אנו בד"כ מייחסים משמעות זניחה לזהות המתרגם. שהרי לכאורה "מה זה משנה"? עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו מלאכת תרגום כזאת ואחרת נמצאת בהישג הסמארטפון של כל אחד ואחת מאיתנו, מכל שפה לכל שפה, במהירות שיא, כולל הקראה, […]

שוחחנו בעבר בהרחבה על סיפורי הבריאה שבבראשית א' ו-ב'. אבל היופי בתנ"ך שניתן לחזור לטקסט ולבחון אותו מזוויות שונות, ולעיתים, כמו בפרק זה, גם זוויות חדשות ומפתיעות. אז כאמור, הפעם נחזור לבראשית א' – סיפור הבריאה הראשון. במבט על ניתן לראות מיד כי מדובר בסיפור פסטורלי, כמעט מושלם, רווי "כי טוב", הכל מתרחש על מי […]

אחת התקופות שפחות מדברים עליהן בדברי ימי האזור היא התקופה הפרסית. כולנו מכירים את "תקופת הברזל", "התקופה ההלניסטית" או את כיבושי ומסעות המלחמה של מצרים אשור ובבל באזור הלבנט. והאימפריה האדירה ששכנה במזרח? מעט נשכחת. הנה זמן תיקון.האימפריה הפרסית מתקשרת גם לתנ"ך דרך כורש והצהרתו, וכמובן דרך ימי עזרה ונחמיה. מדוע מתעקש פרופ' חגי משגב […]

בפרק שעסק בעשר המכות בקריאה מסורתית ראינו שסיפור המכות, שלכאורה כל כך מוכר לנו, למעשה מלא בקשיים. לא ברור למה דווקא אלה המכות שנבחרו ולא אחרות, למה הן מסודרות בסדר הזה, ולמה בכלל נדרשו מכות רבות במקום מכה אחת ניצחת. הפעם נצלול לסיפור מהזווית הביקורתית ונראה שהדברים… עוד הרבה יותר מסובכים. הקושי הפעם נובע משום […]

האביב כבר פה, הטבע מלבלב ופסח בפתח. הפעם, לקראת החג נקדיש את הפרק לאחד הסיפורים המוכרים והמרתקים ביותר בתנ"ך – סיפור עשרת המכות. למה נבחרו דווקא המכות הללו, דם, צפרדע וכינים, ולא מכות אחרות? האם המכות מכוונות כנגד אלי מצרים העתיקה? האם הן מסודרות בסדר של החמרה, או שמא יש סדר אחר? האם בכלל ניתן למצוא […]

בפרק זה אנו ממשיכים לעסוק במצרים העתיקה – הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו והשפיעה מאות רבות של שנים על העולם העתיק בכלל ועל כנען בפרט. הפעם נסקור את השושלות השונות ש"הרכיבו" את מה שאנו מכנים היום מצרים העתיקה. שורשיה של התרבות המצרית נטועים אי שם בשלהי האלף ה-4 לפנה"ס – ושם גם מתחיל מסענו בפרק […]

פעמים רבות בעושים תנ"ך אנו מדברים על מסורות ועמים מהעבר, תרבויות וממלכות ענק שפסו מן העולם. הפעם נביט דרומה לעבר אחת הממלכות המפוארות ביותר שידעה האנושות, אימפריה שיש לה מסורות עתיקות, שפה עתיקה, מקדשים שהם פאר היצירה האנושית פנתיאון אלים לפנתיאון ועוד – אולי כבר ניחשתם- המצרים.את חקר מצרים העתיקה מכנים באקדמיה אגיפטולוגיה. מהו המדע […]

פעמים רבות בעושים תנ"ך אנו מדברים על מסורות ועמים מהעבר, שפסו מן העולם. הפעם נכיר "שכנים" שנמצאים ממש פה מעבר לפינה, שכנים שיש להם מסורות עתיקות, ואפילו טקסטים עתיקים הדומים למקרא – הלא הם השומרונים.אז מי הם השומרונים ומה מוצאם התרבותי האתני והדתי? האם יש הבדל בין מוצאם לפי המקורות היהודיים לבין המסורות העתיקות של […]

באוגוסט האחרון ערכנו במועדון הגריי בתל אביב את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך שכולו נסוב סביב מגידו. מול קהל חי של למעלה 300 איש ראיינו את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה אודות מסע שישק. הסיפור של מסע שישק יוצא דופן- הוא מאחד בתוכו מספר נושאים שבד"כ לא גרים בכפיפה אחת – גם ממצא ארכיאולוגי, גם […]

נדמה שתמיד התחזית במקומותינו מסיימת בביטוי "חם יחסית לעונה", אם כך עולה השאלה הטבעית – מתי "קריר יחסית לעונה" הרי לא יכול להיות שתמיד חם פה. או שמא…. תמיד חם פה? אז הפעם נעסוק באקלים. לא, לא עברנו פקולטה, אנחנו עדיין בתחום ההיסטוריה באזורינו אך בפרק זה ננסה להיעזר במחקר אודות האקלים הקדום כדי לנסות ולהבין […]

בפרק הקודם של "עושים תנ"ך"  דיברנו על מלחמה ושלום – על חוקי מלחמה בעולם העתיק. הזכרנו מספר קבצים של חוקים בעולם העתיק ואת הלך המחשבה המניח שהאל הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה עצמה. הפעם נרד לעומקם של דברים וננתח מקרה בוחן מהתנ"ך אותו נחקור בעזרתה של פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית. הכוונה היא כמובן לדברים פרק […]

בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר,על עולמנו המודרני.מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדורות כל כך הרבה אירועי מלחמה? מדוע המלחמה היא אירוע כה מכונן בחיי האנשים החווים אותה, ולמה המקרא לא מזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור? מה המשמעות […]

באוגוסט האחרון ערכנו את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך, שכולו נסוב סביב מגידו. במפגש אירחנו במועדון הגריי בתל אביב, למול קהל חי של למעלה מ-300 איש, את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שהיא מעין סיור וירטואלי בתל המפורסם.בשיחה שמהווה מעין סיכום של כ-30 שנות חפירה של ישראל בתל (כן, מאז 1994!) תהינו על חשיבותו ההיסטורית […]

בפרק זה שנפתח במילים "דוד מלך ישראל חי חי וקיים" נדון ונעמיק בדמותו של דוד המלך, המלך האדיר שדמותו הפכה לסמל של שלטון ובית מלוכה יהודי, וברבות הזמנים והשנים גם לבסיסו של הרעיון המשיחי. מדוע בכלל "נבחר" דוד להיות דמות כה חשובה ומרכזית בתנ"ך? איזו ברית כרת ה' בכבודו ובעצמו עם דוד ומה משמעותה? מה […]

בפרק זה נחרוג מעט מהגבולות של התנ"ך עצמו ונעסוק בתקופה מרתקת לא פחות אשר היתה לה השפעה דרמטית על היהודת, השפעה אשר עוצמתה ניכרת עד ימינו אנו. נבחן את תקופת בית שני – תקופה סוערת של רעיונות דתיים חדשים, חיפוש אחר משיח ותפיסות אפוקליפטיות.מה היו הכיתות השונות שצמחו בתקופה זאת ומה גרם למאבקים הפנימיים בין מחזיקי […]

הטאבו סביב החזיר במסורת היהודית והמוסלמית הוא עתיק יומין, אך מה באמת אנחנו יודעים על החזיר ומקומו בהיסטוריה האנושית? מה מספר לנו ה-DNA העתיק על הקשר בין האדם לחזיר לאורך ההיסטוריה? כיצד מצליחים חוקרים להפיק מידע גנטי מעצמות עתיקות, ומה זה מלמד אותנו על העבר? מדוע דווקא החזיר זכה למעמד כה מיוחד במסורת היהודית והמוסלמית? […]

אחרי שבפרק הקודם ייסדנו את הגן בעדן, ועמדנו על אופיו ועל השאלות שיש סביבו, הפעם נצלול לסיפור המפורסם לא פחות אודות חטא גן העדן.מה בין ערמומיותו של הנחש לעירום של בני האדם? למה הנחש עוד יותר נכלולי ממה שנדמה בתחילה? מה המשמעות של האכילה מהפרי האסור ואיך הוא משפיע על המשך הסיפור? מדוע ואיך חוקר […]

אחרי שבפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בראנו את העולם ומילאנו אותו ביצורים חיים ובראשם האדם, הפעם נעסוק בסיפור לא פחות מוכר ואהוב, סיפורו של הגן בעדן המתפרש על פרקים ב' ו-ג' בספר בראשית. איך ייתכן שבסיפור כ"כ מוכר שלומדים מהגן עד כיתה יב, עדיין אפשר למצוא דברים חדשים ומפתיעים?אילו בעיות ושאלות עולות מסיפורי הבריאה שמשפיעות […]

אם נעצור ברחוב אדם ונשאל אותו איך נברא העולם על פי התנ"ך, ככל הנראה הוא ישיב שבראשית היה תוהו ובוהו, ואז האל ברא את עולמנו במשך 7 ימים, ולאחר שאלוהים נח הוא עשה ניתוח לאדם וברא את חווה ומשם ממשיכים לסיפור גן העדן. אז….לא.בפרק הקודם שוחחנו על סיפור הבריאה בשישה ימים כפי שמופיע בבראשית א'. […]

והפעם ב "עושים תנ"ך" אנחנו חוזרים להתחלה. אבל ממש להתחלה…בצמד הפרקים הבאים נחזור למעשה הבריאה שמופיע בתחילתו של ספר בראשית. הסיפור שלפנינו הוא אולי הסיפור הכי מפורסם בתנ"ך, בריאה בשישה ימים, אור, רקיע, מאורות, כל החיות וכל ה"ויהי ערב ויהי בוקר"…מכירים לא? הסיפור כל כך מוכר נכון? אז….זהו שלא ממשוותיקי הפודקאסט יודעים לספר כי ישנם שני […]

 בפרק זה נצלול לשאלה הבוערת: כיצד ראוי ללמד תנ"ך בבתי הספר בימינו?אחת התגובות הנפוצות של מאזינינו במהלך השנים היא: "ואללה, אם היו מלמדים אותנו תנ"ך בבית הספר בצורה הזאת – לא היינו שונאים את לימודי המקרא בזמנו". רבים מוצאים עניין בתנ"ך רק כאנשים בוגרים, אבל ה"טראומה" מלימודי התנ"ך בתיכון מלווה רבים שאינם זוכרים חסד נעורים, […]

מהי אמת היסטורית? אפשר בכלל לדעת מה זו "אמת היסטורית" בהקשר של הארכיאולוגיה המקראית? האם הסופר הכיר את התקופה מבפנים או שהוא כותב את הדברים ממרחק הזמן? מה יותר חשוב בארכיאולוגיה– ה"אמת" או "ההקשר"?האם ניתן בכלל לבקש מהארכיאולוגיה לנסות ולהוכיח סיפור וסיפור מקראי בפרט? האם ניתן, בעזרת הארכיאולוגיה, לצייר סיפור אלטרנטיבי למה שהמקורות הכתובים, ביניהם […]

הפעם נעסוק בספר חנוך שהוא אחד מהספרים החיצוניים, ספר שלא השתמר בעברית, כיוון שחז"ל ניסו לדחוק אותו ככל יכולתם ולהשכיח אותו. מדוע? מפני שיש בו תפיסות שמנוגדות לדעתם לחלוטין לזרם המחשבה היהודי של זמנם. הספר מכיל את הסיפורים הכי מסמרי שיער, הכי יצירתיים, הכי מפתיעים…שחז"ל לא רצו שתדעו עליהם. אבל בדיוק בשביל זה אנחנו פה! […]

זעקו כותרות העיתונים" – כך כתוב בשיר הנודע. אבל אצלנו ב"עושים תנ"ך" אנחנו בד"כ לא מתעסקים בחדשות. טוב, אולי בחדשות- אבל של העולם העתיק. חדשות שיהיו נכונות כנראה גם עוד שנה, שנתיים ואולי אף יותר. אבל הפעם, בפרק זה, נחרוג ממנהגינו. לאחרונה התפרסמו כתבות רבות שתפסו כותרות ראשיות בעיתונים ובאתרי החדשות המובילים: "חומת העיר שבעיר […]

לנורדים יש את ת'ור, האמריקאים המציאו את סופרמן, והפנתר השחור מגיע מאפריקה. ומה איתנו? אז ניחשתם נכון – גם לנו, ואפילו הרבה לפני כולם, היה גיבור על: שמשון הגיבור!רובנו מכירים את הסיפור על הגבר הכל יכול, ארוך השיער, עם השרירים, אשר הייתה לו חולשה לנשים בכלל ולדלילה אחת בפרט. אבל, כשבוחנים את הסיפור לעומק, בכלים […]

בפרק זה המסכם את סדרתנו עד כה, נתבונן בספרי עזרא, נחמיה ודברי הימים בהם יש הרבה חומרים היסטוריוגרפיים, תוך כדי חזרה לזמן האפשרי של חיבורי הטקסטים הללו. האם הטקסטים מהווים תיאור היסטורי נאמן? האם ייתכן והחומרים ההיסטוריוגרפים הללו משקפים את התקופה הפרסית וההלניסטית המוקדמת? אילו עדויות יכולה לספק לנו הארכיאולוגיה אודות הסוגיה? האם יש בכלל עדות […]

לקראת סוף ספר דברים, שני פרקים לפני שמשה מת ומסתיימת התורה, נקטע הרצף הסיפורי לטובת "שירת האזינו" : שירה קדומה מאוד, מסתורית, חריגה, מסובכת ויפה, אשר מתארת את תולדות העולם ותולדות עם ישראל בצורה סלקטיבית וחידתית. לצורך פיצוח השירה וחידותיה מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר, שלוקח אותנו למסע בעקבות האמונות הקדומות והחריגות המשתקפות מהשירה ומלמדות […]

בפרקים הקודמים שוחחנו אודות מלכות ישראל ויהודה והגענו לנקודה בה יהודה נחרבת, סביב שנת 586 שנת לפנה"ס. הפעם, נבחן את התקופה שלאחר החורבן וננסה לכסות משך זמן די ארוך, של כ-450 שנה, תקופה שייתכן ומשתקפת בספרות המקראית המאוחרת – ובעיקר בספרי עזרא, נחמיה, ודברי הימים.מה קרה בדיוק בירושלים, ביהודה, ובישראל בהקשרים הארכיאולוגיים והמקראיים לאחר החורבן?  מדוע […]

באחד הפרקים הקודמים דיברנו על מה שכינינו "המאה האשורית", מאה בה אשור מפגינה את כוחה העצום מול כל המזרח הקדום, מאה שבסופה ביהודה עולה לשלטון המלך יאשיהו. בפרק זה נסקור את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בתקופתו, שינויים אשר במידה לא מבוטלת אפילו מכתיבים את חיינו עד היום הזה.אבל מדוע? ובכן – בתקופת הזמן עליה נשוחח בפרק זה, […]