מי האנשים שמלווים משפחות ברגעים הכי קשים בחיים? הפעם אנחנו פותחים את הלב ומכירים לכם את יוסי, כריסטין ונועם – הצוות שפוגש כל יום אנשים שמתמודדים עם אובדן. איך מגיעים לעבודה כזאת? איך זה להיות שותף לסיפורי חיים בתקופת האבל? ומה קרה כשהם הגיעו לטפל במשפחות מהשבעה באוקטובר?

שש עשרה וחצי שנה אחרי שאיבדה את שני האחים, טל מגנזי הפכה למומחית לליווי משפחות שכולות.בפרק היא חושפת את הכוח שטמון באקטיביות במקום בהמתנה, מסבירה מדוע אובדן טראומטי שונה מאובדן טבעי, ומדברת על האפשרות לחיות חיים מלאים אחרי אובדן.

״חי, מת או חטוף?" ככה שואלים הילדים על אחרים מתחילת המלחמה. מאז השבעה באוקטובר נוצר סטטוס חדש במציאות הישראלית- חטוף. ד"ר אורי כץ, סוציולוג ואנתרופולוג מנתח איך השפה שלנו יוצרת קטגוריה שלישית בין חיים למוות. האם ההגדרה של חטוף השתנתה עם השנים? איך החברה מתייחסת לבחירת המילים בסוגייה? ומה הקשר בין עסקאות שבויים לשידורי אולימפיאדה?

שיחה על הבחירה המכובדת בסוף החיים עם ד"ר ענת מאור, יו"ר עמותת לילך.

נפגשנו עם ד"ר נעמי באום, פסיכולוגית מומחית בטראומה וחוסן, לדבר על הימים הקשים שכולנו עוברים, ואיך מתמודדים.

נפגשנו עם עדיה נאה, מטפלת באמניות ואמנית, כדי לשמוע ולנסות להבין איך חיים חיים של יצירה מתוך כאב החלל הריק

‎מאיה לאוב, מטפלת בפסיכודהרמה ואקומי, חושפת בפנינו את העולם המרתק של פסיכודרמה כתרגול באבל ובהסכמה למות.

מעין אבן וגיא וינטרוב, חלק מצוות היוצרים של המחזמר הקומי״הסוף", הגיעו לחלוק איתנו מחשבות על למה כדאי ליצור אמנות העוסקת במוות, ואיך מוסיקה, אירוניה והומור יכולים לעזור לנו לשאול את השאלות הקשות של החיים

ד"ר זהר גזית, מרצה וחוקר, מתארח בפודקאסט לפרק נוסף. הפעם נדבר על אובדני הריון, עמותות העוסקות במוות, ועל הספר שחיבר "עושים את המוות".

הפרק מתארח בפודקאסט ד"ר זהר גזית, מרצה, מחבר הספר "עושים את המוות" וחוקר סוגיות חברתיות הקשורות במוות. נדבר על מוות בהקשר הישראלי, מוות "טוב" לעומת מוות "רע" ועל ההבדל החברתי בין מוות לאומי ומוות אזרחי

רוב חייו עסק שי פורת בניהול משברים. עבד עם פוליטיקאים, מדינות, חברות ועוד.אך אפילו ניסיונו הרב בניהול משברים של אחרים, לא הצליח להכין אותו לקושי שהגיע עם המשבר האישי שלו, כשבנו יובל חלה בסרטן. בפרק זה יספר שי על הכאב הבלתי נסבל של הפרידה מיובל, ועל המיזם העסקי – חברתי – דיגיטלי, שיובל המציא וחבריו […]

לפי המסורת היהודית, קבורת ארץ ישראל הייתה נהוגה בתקופת המשנה והתלמוד.הנפטר נקבר באדמה בקבורת שדה רגילה בטקס יהודי, אך ללא הצבת מצבה. בחלוף שנה, מלקטים את עצמות הנפטר ומעבירים למתחם גלוסקמאות סמוך, למנוחת עולמים בחלקה משפחתית.בפרק זה יספר הרב רפי אוסטרוף, על הליך קבורה מיוחד זה,ועל הפתרונות שהוא מציע.

על אלצהיימר שמענו כולנו, אבל היא רק אחת מקבוצת מחלות הדמנציה, שיותר ויותר אנשים סובלים ממנה, עקב העלייה בתוחלת החיים והקידמה הרפואית. ד"ר דנה פאר היא גרונטולוגית, מומחית לדמנציה, אשר פוגשת, מטפלת ומייעצת לבני משפחה המטפלים ביקיריהם עם דמנציה כבר שנים רבות. נדבר איתה על הדילמות והאתגרים של בני המשפחה המטפלים, על תפקידן של הרשויות, […]

רועי גלילי הוא חקלאי וארכיאולוג – ואת שני הדברים הוא עושה בגבולות המדבר, שהוא אהבתו הגדולה. המדבר הוא נקודה מיוחדת במינה בחקר המוות בארכיאולוגיה, ובפרק הזה רועי ידבר איתנו על מה ניתן ללמוד מן ההמצאים על פולחני המוות, על הקבורה החסרה ועל ההתקדמויות במדע הארכיאולוגיה שעוזרות לנו לגלות יותר על כל אלו.

עידן שפירא מחברת צבר רפואה מדבר איתנו על תפקידו של המטפל העיקרי בחייו של הנוטה למות, מתי נכון לבחור בהוספיס בית ומתי בהוספיס מוסדי. נדבר גם על כיצד מודל האבל של אליזבת קובלר-רוס מתכתב עם השלבים השונים של הרפואה הפליאטיבית.

הסופרת אורלי גליבטר אדלר מספרת לנו על ספריה "המשרפה של ללי" ו"ללי זלמן עם סגול בזי"ן", שמגוללים את עלילות הקמת משרפה בקיבוץ של ניצולי שואה, עם כל הלבטים וההתנגדויות שמהלך כזה גולל. תוך כדי השיחה ננסה להביןלמה בחרה לכתוב על נושא כזה, ומה אפשר ללמוד מהספר על המציאות הישראלית.

ד"ר אורן וכט פגש לא מעט אנשים ברגעיהם האחרונים, וניסה לתת להרבה מהם עוד קצת זמן. גם במסגרת תפיקדו כפרמדיק וגם כראש המחלקה לרפואת חירום באוניברסיטאת בן גוריון בנגב, הוא משקיע לא מעט מחשבה על איך אפשר לעזור למטופל, ובעיקר לסובבים אותו, להפוך את רגעי ההחייאה לפחות טראומתיים.

תהיתם פעם איזו הקלה נוכל לחוות אם רק נצליח לשחרר את רגשות האשם, תחושת הפספוס והפחד? טלי הלמן מור- פסיכותרפיסטית בגישות מבוססות גוף-נפש- רוח ומייסדת תחום האבל ב"שותפים למסע", מספקת לנו הצצה לנקודת המבט הבודהיסטית ומציעה דרכים שונות להתמודד עם אבל.

כולנו שמענו סיפורי מחלוקות על ירושה, אבל על שריפת גופה? לא בטוח. שי קדמי, עורך דין לענייני משפחה המתמחה בין היתר בתחום דרכו האחרונה של אדם, מגיע לייעץ לנו כיצד אפשר לדאוג שיכבדו את בקשותייך, בלי ליצור סכסוך משפחתי אחרי לכתך.

מוזר לצפות במוות מהצד דרך סרטים, אבל עוד יותר מוזר שהצפייה הזו מבדרת אותנו. פרופ' אמיר כהן שליו נותן לנו הצצה אל מאחורי הקלעים של ייצוגי המוות בישראל ובתרבויות אחרות, אופן הצגת הדילמות בדרכו האחרונה של אדם ורשימת קלאסיקות שאסור לפספס.

דברו על המוות, מפצירה בנו הילה אשחר, מלווה רוחנית שעוברת מסע עם משפחות ומטופלים בדרכם האחרונה.בפרק היא מסבירה על שורשי הליווי רוחני, איך תחושת השליחות הובילה אותה למלא את תפקיד האוזן הקשבת, ומסבירה למה חשובה הקשבה לעולמו הפנימי של האדם בתהליך הפרידה מהחיים.

לא תאמינו כמה מילים שקשורות למוות קיימות בשפה העברית. רוביק רוזנטל, כותב ועוסק בשפה שעברית כבר שנים רבות, מגיע להסביר לנו מה מקור הביטויים השגורים והמעניינים ביותר. אז באילו מונחים משתמשים בעולם התחתון? איך נולד הצבע האפור? ומאיפה הגיע הביטוי "אני מת עלייך"? כל זאת ועוד בפרק הקרוב של עושים ת'מוות.

המון שנים הלכנו סחור סחור סביב המחלה שאין להגיד את שמה. לד"ר רעיה ליבוביץ מנהלת המכון האונקולוגי באסף הרופא יש גישה מעניינת ומרתקת לנושא. יחד ניגע בנושא הכואב והרגיש שמשנה חיים. הפעם בעושים ת'מוות ננסה לשפוך קצת תקווה על העולם הלא פשוט הזה שנקרא מכון אונקולוגי, נסקור גישות שונות וננסה למצוא קצת אור בתחום הסרטן

כ-600 איש נעלמו בישראל מאז קום המדינה, ולא בקרב, ועד היום – אין אדם שיודע להגיד מה עלה בגורלם. הפעם בעושים ת'מוות – נעדרים. מדוע אנשים נעלמים מבלי שאף אחד יודע מזה? מהם הקריטריונים לקביעת סטטוס 'נעדר'? ולמה אנחנו כל כך ממהרים לחרוץ את גורלם, לחיים או למוות, של הנעדרים? איתנו באולפן ד"ר אורי כץ, […]

ד"ר שירלי אברמי, איבדה את אביה כשהתאבד בהיותה בת תשע בלבד. לאחר 25 שנה של שתיקה, החלה שירלי לחקור את הנושא במסגרת לימודיה לתואר השני בעבודה סוציאלית כשחיברה תזה בנושא השפעה של התאבדות הורה על ילדיו וחיברה את הספר 'עדיף שהיה מת במלחמה'. הפעם בעושים ת'מוות נשוחח עם שירלי על התופעה המטרידה שרבים נמנעים מלדבר […]

עם השנים דבקו סטיגמות רבות בנוגע למהו טיפול פליאטיבי. ביניהן: מי שבוחר בטיפול זה כנראה סובל ממחלה חשוכת מרפא או שהרופאים הם קבוצת תמיכה שיושבת עם החולה ושרה איתו שירים. בפועל מדובר בגישה טיפולית שעוסקת בהארכת החיים של החולה, תוך התמקדות בהפחתת הסבל ומתן יכולת לבחור בין מספר אפשרויות טיפול העומדות לרשותו. ד"ר רתם תלם, […]

בפרק יתארחו גלינה ארבלי ואיתי לניאדו, מרצים במחלקה לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לעיצוב, HIT מכון טכנולוגי חולון, לשיחה על 'סטודיו סוף חיים' – קורס מיוחד במינו בו הם מלווים סטודנטים ביצירת מוצרים שמטרתם להקל ולו במעט על אנשים וסביבתם שנמצאים במצבי סוף חיים.

מה קורה למידע אישי מקוון שנשאר לאחר מותנו? למי יש גישה למידע שהשאירו קרובינו שנפטרו ומה אנחנו יכולים לעשות איתו? הפעם ב'עושים ת'מוות' ממשיכים את השיחה עם ד"ר טל מורס שיספר גם מה המדיניות של חברות ענק כמו גוגל ופייסבוק לגבי אדם שרוצה למחוק מידע אישי ששמור אצלן, ואילו כלים טכנולוגיים לניהול המידע הזה הן […]

תפיסת המוות בחברה הישראלית ידעה שינויים רבים מאז קום המדינה ועד היום. ד"ר טל מורס, חוקר תקשורת ומוות, מספר על גלגולה של תפיסת 'המוות הטוב' ואם יש כזה, דרך המורשת שהשאירו אחריהם טרומפלדור בעבר וענת גוב ועדי טלמור בימינו.

אלי ליפשטיין הוא מנהל תחום נתיחת הגופות במכון לרפואה משפטית 'אבו-כביר'. בפרק הוא מספר בגילוי לב על המראות הקשים ועל התחושה של להיות חי בין המתים בזמן שהוא משחזר שני אירועים בלתי נשכחים בקריירה שלו – הפיגוע בדולפינריום והרגע שבו התבשר שינתח את גופתו של יצחק רבין בליל הרצח.

חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית מספר על מקרה ייחודי ובלתי נשכח עבורו בו פעילות המכון שינתה את כיוון החקירה של מקרה מוות. עוד יספר על איך התחיל הרומן עם המוות והרצון לעבוד ברפואה משפטית, איך מתמודדים עם השחיקה, על הקולות שמתנגדים לפעילות המכון ולנתיחת גופות ועל מצוקת המתמחים והמחסור בכוח אדם ממנו סובל התחום.

מה זה רפואה משפטית ומה עושה בדיוק המכון לרפואה משפטית "אבו-כביר"? ד"ר חן קוגל, מנהל המכון, מספר ב'עושים ת'מוות' על המפגש היום יומי עם המוות, המספרים מאחורי הגופות שהוא פוגש והחיכוך בין עבודת המכון לפרקליטות ולמשטרה. 

אחרי מסיבת הקרחת עם הילדים וההתמודדות עם סדרת טיפולים אינטנסיבית ליהיא מתבשרת שהיא 'נקייה' מסרטן, אבל בדיעבד התברר לה שזה זמני בלבד. הסרטן חוזר והיא צריכה לגייס כוחות מחודשים כדי לספר לסביבה ולצאת לקרב הבא. הפעם ב'עושים ת'מוות' תספר ליהיא למה זה כל כך מעצבן כשאומרים לחולת סרטן "יפה לך קרחת, את נראית כמו שינייד […]

כבר מהילדות המוות סיקרן את ליהיא פרלמן-נחום, פסיכולוגית קלינית מתמחה שמדברת עם המוות יום יום. על פניו, מסלול החיים של ליהיא היה שגרתי לחלוטין – זוגיות, ילדים, התמחות, קריירה – עד הרגע שבו היא מתבשרת שאביה חלה בסרטן ריאות בשלב מתקדם. כעבור חודשים בודדים הוא נפטר, ומשם המלחמה שלה רק מתחילה…

מוות של אדם קרוב גורם בדרך כלל לתחושת הלם ועצבות בכל גיל, אך התמודדות עם אירוע כזה כבר בילדות עלולה ליצור משבר אישי עמוק אף יותר. ד"ר נעמי באום, פסיכולוגית המתמחה באובדן ואבל בליווי ילדים ובדגש על חוסן והתמודדות עם טראומה, מספרת איך מתווכים לילדים את הנושא של אובדן ופרידה ואיך ניתן לסייע להורים להתמודד […]

בפרק ההמשך על ייפוי כוח מתמשך, עם עו"ד אפרת פריימן, ננסה להבין באיזה גיל נכון לערוך את המסמך ומה החשיבות של העניין, וגם אילו השלכות עלולות להיות על חייהם של העורכים אותו כתוצאה משימוש לא נכון בכלי.

תכירו את ייפוי הכוח המתמשך – מסמך משפטי עליו חותם אדם עצמאי, שלא איבד את יכולת קבלת ההחלטות וניהול חייו. הכלי הזה מעניק לאנשים עליהם הוא סומך, לרוב בן משפחה קרוב, את הסמכות לקבל החלטות במקומו במקרה בו, חלילה, תיבצר ממנו היכולת לעשות זאת. עו"ד אפרת פריימן מסבירה מהו ייפוי כוח מתמשך, למה חשוב לערוך […]

שריפת גופות הוא אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת סביב דרכו אחרונה של אדם. מסתבר שרובנו אפילו חושבים שפרידה מן העולם בשריפה עומדת בסתירה מוחלטת ליהדות. בפרק ננפץ את כל המיתוסים סביב שריפת גופות, נבין מה היחס לנושא בעולם המערבי ובישראל בפרט, ונבין מה מניע אנשים לרצות לשרוף את גופתם.

בישראל כל זוג שלישי עובר טיפולי פיריון ולכל זוג שישי יש חומר גנטי במעבדות. מה אומר החוק ביחס לאותם עוברים מוקפאים? האם זה מוסרי להביא ילד לעולם כשהוריו אינם בין החיים? הפעם תספר לנו עו"ד אירית רוזנבלום על המורכבות שמלווה את נושא הצוואה הביולוגית כשהיא משחזרת מקרים נבחרים שליוותה, ביניהם הרגע שבו נבחרה להיות סנדקית […]

בתחילת הקריירה שלה עו"ד אירית רוזנבלום עסקה בעיקר בתיקי משפחה קלאסיים עד שפגישה אקראית ברחוב גרמה לה להבין שהייעוד שלה נמצא במקום אחר. היא הקימה את "משפחה חדשה", עמותה שפועלת לשינוי היחס המשפטי והחברתי כלפי זוגות שמעוניינים בנישואין והקמת משפחה מחוץ למסגרת המסורתית. כשהיא כבר עמוק בעשייה החדשה פונה אליה חייל משוחרר, שרגע לפני שהוא […]

איך מתמודדים עם מפגש עם אדם הנוטה למות? מה קורה כשמשפחה מנסה להפר צוואה של בן משפחה שנפטר? הפעם ב"עושים ת'מוות" עו"ד רז חג'ג' יענה על שאלות אלה ובהמשך נשוחח על מקרים יוצאי דופן שעוררו סערה בעולם הצוואות: מאי פלג ז"ל – טרנסג'נדרית שביקשה שגופתה תישרף בעוד שמשפחתה התנגדה לכך ואורי גלעדי ז"ל – שהוריש […]

המוות מלווה את רז חג'ג' כבר שני עשורים. בשנת 2000, הוא נקלע לתקרית ביטחונית יחד עם חבריו במוצב הבופור שבלבנון, בה איבד את חברו סמל צחי איטח ז"ל אך גם הצליח להציל את סמ"ר רועי כהן מתוקף תפקידו כחובש בגבעתי. מאז, ואולי בגלל אותו אירוע מכונן, העיסוק במוות ממשיך ללוות את רז. כיום הוא עו"ד […]

בפרק השני על המתות חסד, משחזר מאיר את היום האחרון עם אמו בשוויץ ואת רגע ההמתה. איך מתאוששים, אם בכלל, מאירוע כזה? איך נראה היום שאחרי? וגם איך כל זה מתקשר לקפה ולמוות? כל זה ועוד בפרק נוסף בפודקאסט "עושים ת'מוות".

לאחר שאיבד את אביו בפיגוע, פגש מאיר רוזנברג את המוות מקרוב בפעם השנייה בחייו. בפרק הבכורה בפודקאסט "עושים ת'מוות" מספר מאיר על המסע שעבר יחד עם אמו בדרכה האחרונה כאשר בחרה לשים קץ לחייה בהמתת חסד.

הפעם נציג את החלופות הקיימות לקבורת השדה ונבין איך אפשר להתמודד עם משבר הקרקעות וזיהומן בישראל. עוד נתייחס לפתרונות עתידיים כמו קבורה בים, עיכול בתמיסה מימית ושימוש במרחבים אורבניים. וגם, האם יש פיתרון הילכתי שהוא לא קבורת שדה? כל התשובות בפנים.

קבורה שדה היא שיטת הקבורה הפופולארית ביותר בישראל, שרובנו פשוט לא מודעים לעלות הסביבתית שלה. הפעם ב'עושים ת'מוות' נכיר לעומק את שיטות הקבורה הנהוגות בימינו בישראל ונבין איזה תפקיד יש להן בבזבוז שטחים וקרקעות. נדבר גם על שיטות קבורה נוספות ומפתיעות מסביב לעולם, שכנראה טרם שמעתם עליהן. אורחים: ניבי קסלר, ד"ר עידו קליין וד"ר ספי […]